אבו קאשף ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

החלטה

מהות הבקשה

לפני בקשה לתיקון טעות קולמוס בפסק הדין, אשר ניתן ביום 21.2.10 ועניינו פיצוי התובעת בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום 30.5.03 עת נהגה ברכבה.

עיקרי טענות הצדדים

טענות הצדדים יובאו, בקצירת האומר, כדלקמן:

טענות התובעת

התובעת טוענת כי בית המשפט שגה בחישוב הפיצוי בראש הנזק "הפסד שכר לעתיד"; התובעת גורסת כי התוצאה המתקבלת מהחישוב שערכה היא 506,190 ₪ ולא 490,000 ₪ ומבססת טענתה על חישוב אקטוארי.

כן היא טוענת לטעות בחישוב ראש הנזק "הפסד שכר לעבר"; התובעת גורסת כי התוצאה המתקבלת מהחישוב שערכה היא 155,925 ₪ ולא 77,962 ₪ ומבססת טענתה על חישוב אקטוארי.

לעניין הקפאת או ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי מבקשת התובעת כי ביהמ"ש יבהיר שמדובר בהקפאה ולא בניכוי, שכן פנתה עוד טרם ההוכחות למחלקת נכות כללית במוסד לביטוח לאומי ותביעתה נדחתה. בהתאם לכך, לא היתה זכאית המבטחת להפחית אלא גמלאות מעטות בגין העבר.

התובעת מפנה לתעודת עובד ציבור, אשר הוגשה ע"י הנתבעת ומציינת שלעניין זה לא התגלעה מחלוקת בין הצדדים.

בנוסף לכך, מציינת התובעת כי פנתה שוב למל"ל בתביעה חוזרת וזאת בכדי להקטין את הנזק.

כן היא מוסיפה שהנתבעת לא ביקשה בסיכומיה לנכות באופן רעיוני את תגמולי המל"ל.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי אין המדובר במקרה בו ביהמ"ש פסק פיצויים בהתאם לחישוב אריתמטי מדויק, אלא מדובר בפיצוי שהינו נגזרת של חישוב שביהמ"ש ערך על פי פרמטרים שצוינו בפסק הדין.

כן הוסיפה שברור שחישוב מדויק לא היה יכול להביא לסכומים "עגולים" כפי שנפסקו.

באשר למל"ל – טוענת הנתבעת כי מדובר בניסיון לערער על החלטת ביהמ"ש. הנתבעת מפנה לפרק ניכויי המוסד לביטוח לאומי בפסק הדין בו נקבע מפורשות שהעדר פניה של התובעת למל"ל במועד הביאה לכך שזכויותיה לא מוצו עד תום ולפיכך יש לנכות את מלוא התגמולים הרעיוניים לפי הנכות הקיימת כדין.

הנתבעת מפנה לפסיקה ולספרות לעניין סמכות התיקון.

דיון והכרעה

בית המשפט רשאי לתקן פסק דין, אשר ניתן על ידו כאשר מדובר בהשמטה מקרית.

סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 קובע כדלקמן: